​

מאז ומתמיד תנועת הגוף הייתה כוח מניע בחיי. מאז שאני זוכרת את עצמי נהניתי לאתגר את עצמי מבחינה תנועתית (בגיל 4 ניסיתי בטיולים לקפוץ מסלע לסלע בלי לדרוך על האדמה, ובגיל ביה"ס יסודי הלכתי בלי עזרה על מעקות ברזל עגולים בקוטר 10 ס"מ ועשיתי את מסלול המכשולים של הגדנ"ע שהיה בחצר התיכון שממול לביתי), ואימון בפעילויות גופניות שונות במהלך חיי, החל מהתעמלות מכשירים ומחול לסוגיו השונים וכלה ביוגה ואייקידו תמיד הביאו לי סיפוק רב וגרמו לי להרגשה טובה. לפיכך, לאחר שסיימתי את לימודי המשפטים

באוניברסיטת ירושלים והוסמכתי כעורכת דין, החלטתי ללכת אחר נטיית ליבי ולמדתי טיפול בתנועה באוניברסיטת חיפה

​

מספר שנים של טיפול בילדים עם בעיות נוירולוגיות והרצון לשפר את יכולותיי המקצועיות הובילו אותי בחזרה ללימודים ולהשלמת תואר שני

ושלישי (דוקטורט) בשליטה מוטורית באוניברסיטת מישיגן שבארה"ב. מתוך התנסות והכרה בהשפעה החיובית הפסיכותרפואטית שיש לתנועה  גם עלי באופן אישי וגם על המטופלים שלי, ומתוך הרצון להבין 'כיצד זה עובד', המשכתי את לימודי עם שני פוסט-דוקטורטים: האחד במדעי המוח של הרגשות- במכון למדעי המוח המולקולריים וההתנהגותיים (4 שנים), והשני ביחסי הגומלין שבין מוח להתנהגות בזמן הינקות – במרכז לגדילה והתפתחות האדם (5 שנים), שניהם באוניברסיטת מישיגן. הרקע הזה איפשר לי לפתח את תחום המחקר הייחודי והבין-תחומי שלי: יחסי הגומלין  שבין תנועה ורגשות, המנגנונים המוחיים שעומדים בבסיסם, ההתבטאויות ההתנהגותיות שלהם והיישומים הטיפוליים שלהם. מטרתי באמצעות מחקר זה היא לחזק ולהרחיב את גוף הידע לגבי הבסיס התאורטי-מדעי להתערבויות טיפוליות באמצעות תנועה, ולהמחיש ולאמת את השפעתן באמצעות הוכחות מדעיות מבוססות מחקר. המחקר הזה הוא הנושא להרצאת הטד שלי "כיצד גופך משפיע על אושרך" שזכתה ליותר מ-316,000 צפיות, ולמאמר שלי מ-2016 שהוגדר ע"י העיתון דה מרקר כאחד

מ-26 המחקרים הכי מעוררי השראה של אותה שנה

​

בכדי לתרום להתפתחות וקידום הנושא של יחסי הגומלין שבין תנועה ורגש  נעניתי להזמנה להתנדב ולשרת כחברת ועדת המחקר של הארגון האמריקאי לטיפול בתנועה, התנדבתי לשרת מספר שנים כעורכת בפועל של כתב העת "טיפול באמנויות: מחקר ויצירה במעשה הטיפולי" בהוצאת מרכז המחקר לטיפול באומנויות ע"ש אמילי סגול שבאוניברסיטת חיפה, והתנדבתי לארגן את הכתיבה והפרסום ולשמש כעורכת ראשית של  ריכוז מאמרים בגישה חופשית (בחינם) בנושא:  The State of the art in creative arts therapies  בז'ורנל היוקרתי

Frontiers in Psychology

​

בשנת 2017 החלטתי להרחיב לאופקים נוספים וחדשים (עבורי) את הידע שלי בתנועה אנושית, ובמקביל לעבודתי האקדמית, למדתי, ובשנת 2019 הוסמכתי, כמומחית בשני ענפים נוספים הקשורים לתנועה: ניתוח תנועה בשיטת לאבאן-ברטנייף, וטיפול בשיטת ענת בניאל: נוירומובמנט

​

שיטת לאבאן/ברטנייף היא שיטה לתיאור, ניתוח, פירוש (אינטרפרטציה) והבנה של תנועת האדם, המורכבות שלה, ויחסי הגומלין שלה עם

אספקטים נוספים של החיים. גוף ידע זה משמש כבסיס חשוב וככלי רב ערך לכל תחום יישומי שקשור לתנועה האנושית, כולל מחקר וטיפול. אני משתמשת בשיטה זו ככלי בסיסי במחקר שלי, ולאחרונה השתמשתי בכלי זה ביחד עם ממצאי המחקר שלי, כדי לפתח עם שני

עמיתים גרמנים, מתודולוגיה חדשה של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי המשלבת בתהליך התרפויטי את הקונספט של גיפון (אמבודימנט)

 

שיטת ענת בניאל היא שיטה להגדלת הגמישות (נוירופלסטיות) המוחית ולשדרוג תיפקוד המוח באמצעות תנועה. השיטה מבוססת על שיטת פלדנקרייז ועל תשעת העקרונות שענת (תלמידתו ועוזרתו האישית של פלדנקרייז) הגדירה וזיקקה בכדי ליישם את שיטת פלדנקרייז בצורה המדויקת והיעילה ביותר. מאחר והתרשמתי מאוד מההצלחה המדהימה של מטפלים בשיטת ענת בניאל לשפר את מצבם של אנשים עם בעיות נוירולוגיות שונות, ומאחר וההשערה לגבי המכניזם המוחי שעומד בבסיס השיטה הזו עולה בקנה אחד עם הגישה המדעית שלי לנושא התנועה האנושית ולממצאים מהשנים האחרונות בתחום מדעי המוח, החלטתי בעתיד להשקיע את זמני בשיטה זו: בשנת 2020 הפסקתי ללמד באקדמיה והתחלתי לטפל בשיטה זו בקליניקה. בנוסף, למדתי את כל קורסי ההשתלמות שבניאל הציעה, וב-2021 התחלתי את לימודי ההסמכה בשיטת פלדנקרייז, כדי להגביר את הידע וההבנה שלי לגבי מקור השיטה שלה. הטיפול בשיטה זו לא רק מעניק לי סיפוק עצום כאשר אני רואה את השפעותיו על לקוחותיי, אלא גם מספק לי את הניסיון המעשי וההיכרות העמוקה עם השיטה, הדרושים למחקר. ברגע שארגיש שצברתי מספיק ניסיון וידע מעמיק של השיטה, אני מתכננת להתחיל לחקור את הבסיס התיאורטי שלה ואת מנגנוני המוח העומדים בבסיסה, כמו גם להדגים את השפעותיה באופן מדעי באמצעות מחקרים מבוססי ראיות